המדע באתר זה הוא כללי ואין לראות בו הנחיה רפואית או המלצה לריפוי.

בכל מקרה של בעיה יש לפנות לרופא המטפל ולפעול לפי הוראותיו.

רשימת קטניות לפסח

חנות התבלינים - תבלין וטבע ברכה מהוד השרון שמחים להגיש לכם רשימה מרוכזת של תבלינים ופירות יבשים הנחשבים מבחינה הלכתית לקטניות בפסח.
הערות
הגדרה לפסח
שם הפריט
אומנם בתשובה מאהבה (ח"א סי' קכט) כתב לאסור את אגוז המושקאט מטעמים אחרים. ע"ש
נראה שאינו קטנית
אגוז מושקאט
נראה שאינו קטנית
אגוז פקאן
נראה שאינו קטנית
אגוזי מלך
נראה שאינו קטנית
אורגנו
נחשב כקטנית לכל דבר - שו"ע יו"ד סי' רצז ס"ג
אורז
רמ"א (תנג ס"א), וכ"כ בשו"ע הרב (תנג ס"ד), ובתנאי שיבררו יפה מחיטים
אינו בכלל קטנית
אניס
שו"ת בית אבי (ח"ב סי' יא). ולעצם אפונה ראה בשו"ע יו"ד (רצז ס"ג) שהאפונה הוא מין קטנית
אפילו הירוקים נחשבים כקטניות
אפונה
אין בו חשש קטניות
ארטישוק
הוא תערובת של תבלינים, בתבליני ברכה אין בתערובת קטניות
בהרט
נראה שאינו קטנית
בונדוק
הוא עלים, ואינו קטנית
בזילקום
כן כתב בילקוטי מהרי"ח (דף כא ע"ב) שאגוז אדמה (בוטנים) הוא מין קטניות, וכן מצדד בפתחא זוטא (סי' ב סק"ה). וכ"כ בנטעי גבריאל (פרק לח סעי' ד). וביד אהרון הובא דאין הם בכלל קיטניות, ובפסקי תשובות ח"ה (סי' תנג אות ה) הביא שהמקראי קודש (פסח ח"ב סי' ב) והאגרות משה (ח"ג סי' סג), כתבו שמדינא הקינטיות מותרות, אך למעשה לא נהגו לאוכלם
נהוג להחשיבם כקטנית
בטנים
אינו בכלל קיטניות - מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
במיה
אינו בכלל קטנית
בצל
אינו בכלל קטנית
גזר
הוא קליפה של קפה, ואינו קטנית
גישר
אין בהם משום קטנית
גרעיני דלעת או אבטיח
נהגו להחשיבם כקטנית
גרעיני חמניות
רמב"ם פ"ה מהלכות חמץ ומצה ה"א, רמ"א, ושו"ע יו"ד (רצז ס"ג)
הרי הוא מין קטנית
דוחן
שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מז
הרי הוא מן קטנית
דורה (משמש בעיקר לאכילת עופות)
שו"ת משנה הלכות מהדו"ת ח"א סי' שצב
אינם בכלל קטניות
דלועים
אינו בכלל קטנית
הל
באורחות חיים (סי' תסז אות כ') הובא שאין הזנגויל נחשב כמין קטנית. אמנם ביד אהרון כתב להחמיר מטעם אחר, (בקלופין)
אינו מין קטנית
זנגויל
כדין כרכום
זעפרן
אינו נחשב כקטנית
זעתר
הוא תערובת של תבלינים, בתבליני ברכה מותר לנוהגים לאכול כורכום וכמון
חוואג' למרק
אינו קיטנית
חוואג' לקפה
הוא מין שורש, ואינו קטנית
חולינג'אן
בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' ל בד"ה ודע) כתב לאסור לאשכנזים ולהתיר לספרדים. מלבד אותם האפונים המגיעים בשקים שהיה בהם קמח או בצק שאז נהגו לאוסרם
הרי הוא מין קטנית
חומוס
עי' בשו"ת שואל ונשאל - חלק ג או"ח סי' קלז
חילבה
בספר מרחשת (סימן ג)
נחשבים כקטניות
חמניות
לדעת הרמ"א (או"ח סי' תסד) אין אוכלים אותו בפסח, ויש מי שמתיר, (ט"ז או"ח סי' תסד סק"א, ובסי' תנג סק"א ביאר דעת הרמ"א שאסור מכיון שגידולו הוא בשרביטין כגידול הקטניות). והחיי אדם כתב (כלל קכז סס"א) שנהגו שלא לאוכלו אפי' נתערב קודם הפסח ביין, וכ"כ הברכ"י (תנג אות ב), וכן אסר בשו"ע הרב (תנג ס"ד) כיון שדומה בגידולו לקטניות
אף שאינו קיטנית, דימוהו לקיטנית, ויש להחשיבו כקיטנית
חרדל
הוא עלים ואינו קטנית
טימין
בספר מרחשת (סימן ג) כתב שהכוסברה אינה נחשבת כקטניות אלא כירק. ובשו"ע הרב (סי' תנג ס"ד) ביאר דהיינו "אוליאנד" שכתב הרמ"א שאין בו משום קטניות, [ובט"ז והמג"א (ריש סי' תנג) כתבו דצריך בדיקה רבה שלא יהיה בו מין דגן מעורב]
אינו נחשב כמין קיטנית
כוסברה גרגירים
אינו מין קטנית
כוסברה עלים
מבואר בשו"ע הרב (או"ח סי' תנג ס"ד) שאם גרגיריו דומים לדגן מחמירים בו ואם אינם דומים הקילו בו. ועי' בשו"ת מהרי"ל (סי' כה) שכתב, הר"מ מרזבורק התיר כמון, אמנם לפי הסמ"ק נראה לאסור כל דמידגן כמו חרדל
הרי הוא כקטנית
כמון
בשו"ת הרשב"א ח"א (סי' קלג) כתב שהוא נמנע מלאכול מהכרכום כי הוא בחוש כקמח, והיה לוקח רק מן הנלקח בשעת לקיטתו, וכן אסר הרמ"א (בסי' תסז סעי' ח) משום ערבוב קמח. ובש"ע הגר"ז (סי' תסז סעיף כב) כתב לאסור ליקח מכרכום אף הגדל בגינת ביתו, מפני מראית העין, שאין שם כרכום גדל כלל. ע"ש. ומשמע שאם יש קצת כרכום גדל אין לאסור, ולפי זה, האידנא שאין חשש זה נוהג כלל שרי
אין בו חשש קטנית, ויש נהגו שלא לאוכלו
כרכום / זעפרן
עלים ואינו קטנית
מיורן
אינו קטנית
מלח לימון
הוא קליפת עץ ואינו קטנית
משיה
הוא מין עץ שבהינדיא, אך צריך לדקדק שיהא מהמין הבא מהינדיא כי יש מין אחר כדמותו ונעשה מקמח חיטים. חיים שאל (ח"ב סי' לח אות יג), שערי תשובה - סי' תנג סק"ד
אין בו משום קטנית
סודה לשתיה
נכלל הוא בכלל קטניות
סויה
אינו נחשב כקטנית
סומק
רמב"ם פ"ה מהלכות חמץ ומצה ה"א, שו"ע הרב (תנג ס"ג). ובשו"ע יו"ד - רצז ס"ג
הם בכלל איסור קטנית
עדשים ירוקים
הנה בברכי יוסף (סי' תנג) כתב שנהגו לאוסרם לבני אשכנז משום קטניות, והביא בשם ספר בית דוד (סי' ריו) שהתירם, והוא פקפק על היתר זה מפני שדומה לקטניות. ובספר שערים המצויינים בהלכה הביא משו"ת יד יצחק (ח"ג סי' צב-ב) שכתב לאסור פולים ועדשים ירוקים כשהם בשרביטיהם ולא נראים לחוץ. ורק כשהם צעירים מאוד עדיין לא צמחו הזרעונים, נראה שאין עליהם גזרת קטניות, כי כבר מצינו שקליפתן חלוקה מגוף האוכל. וע"ש. אמנם בשו"ת מהר"ש (ח"ד סי' כו) כתב להחמיר
אסורים משום קטניות
עדשים ירוקים כשהם בשרביטין
אינם נחשבים כקטנית
עלי דפנה
בהגהות אשל אברהם מהגאון מהר"א אופנהיים (או"ח ריש סי' תנג) מביא בשם תשובת בי"ד, שפולין חדשים מותרים בפסח, ודוקא הישנים אסורים. ולפ"ז הפול הירוק מותר. [ולענין פול בשרביטין ראה בערך עדשים]. בשו"ע הרב (סי' תנג ס"ג) אסר פולין. ובשו"ע יו"ד - רצז ס"ג
נחשב למין קיטנית
פול ירוק
הוא עלים ואינו קטנית
פטרוזליה
בהררי קודש הביא משו"ת ישועות משה ולהגרי"מ אהרונסון שנאמר לו בשם הגרצ"פ פרנק זצ"ל שהתיר לאכול פסטוק בפסח. וראה בפסקי תשובות - תנג ס"ז
אין בו משום קטניות
פיסטוק
אינו נחשב כקטנית
פלפל שחור או לבן
שערי תשובות ריש סימן תנ"ג וחכמת שלמה או"ח סוס"י תסג
הרי הם בכלל קטניות
פסוליה
מותר לאוכלי קטניות
פפריקה (מתוקה או חריפה)
נראה שאינו קטנית
פקאן
נחשב כקטנית לכל דבר - שו"ע יו"ד סי' רצז ס"ג
פרג
בחיי אדם [כלל קכז ס"ב], ובש"ע הגר"ז (סי' תסז סעיף כא), כתבו שנהגו שלא לאוכלו הואיל ושורין אותו במי שעורין קודם ייבושו
אינו נחשב כקטנית, אבל נהגו שלא לאוכלו, אף שטעם האיסור לא קיים היום
ציפורן
אין בו חשש קטנית
צנובר
במשנ"ב (סימן תנה ס"ק מד) השווה קימל לקצח, וכתב די"א שלא לאוכלם כי מעורב בהם אחד מחמשת המינים, ואי אפשר לבודקן יפה. והט"ז (תנג סק"א) כתב, שאם הוא אותו מין שגרגריו דומים לדגן הוא אסור מפסח, אבל מין שאינו דומה לדגן מותר
אינו נחשב קטנית, אבל נהגו שלא לאוכלו, אף שטעם האיסור אינו קיים היום
קימל
יש לכתוב עליו מספק שהוא קטנית. וראה שו"ת שמע שלמה עמאר חלק ו' או"ח סימן ד
קינואה
נטעי גבריאל - אמנם בפרק לט ס"ו הביא י"א וי"א, אולם בפרק נו ס"ב הכריע להקל
מותר
קינמון
נהגו להקל הואיל והוא גדל בעץ, וראה בשערי תשובה - סימן תנג אות א) דנהגו היתר בקפה ובשו"ת חכם צבי (ליקוטי תשובות סי' קכז), ובפסקי תשובות (תנג או ז
קפה, קקאו
אינו נחשב קטנית, אבל נהגו שלא לאוכלו, אף שטעם האיסור אינו קיים היום
קצח
הוא עלים ואינו קטנית
רוזמרין
בין אבקה בין גבישי ובין שבבים, אינם נחשבים לקיטניות. - ועי' בנטעי גבריאל הלכות פסח ח"ב עמוד קפב, שהביא פמ"ג (א"א תסד א,א בסופו), שנהגו שלא לאכול שום בפסח, ומ"מ לכ"ע אין זה מחשש קיטנית
שום
שו"ע יו"ד (רצז ס"ג), ובשו"ע הרב (תנג ס"ג) כתב שנהגו שלא לאוכלו
הוא מין קטנית
שומשום
אינו בכלל קטנית
שטה
הוא עלים ואינו קטנית
שמיר
יש לכתוב לאוכלי קטניות לפי המנהג, כי בשו"ת חלקת יעקב ח"א (סי' צו) כתב להתיר לאוכלי קיטניות, וכ"כ המקראי קודש (פסח ח"ב סי' ס), אף שהחמיר בבוטנים עצמם, בשמנם היקל
שמן בוטנים
בפסקי תשובות (תנג ס"ה) הביא דעת הרמב"ם (בפ"ה מהל' כלאים הי"ט), שהכותנה אינה בכלל קיטנית, ולכן לא חלה עליה הגזרה, המקראי קודש (פסח ח"ב סימן ס) שהואיל והכותנה אינה מאכל אדם כלל וראוי רק לשמן, אין בו דין קיטנית. ואף הגר"מ פיינשטין כתב כן, ובמנחת יצחק ח"ד (סי' קיד) הסתפק בזה ונשאר בצ"ע. ולכן אסר כל השמנים המופקים מזרעונים כיון שקשה לבררם ממיני תבואה. וכן כתבו לאסור חשב האפוד (ח"ב סי' יח), וראה עוד במנחת יצחק ח"ג (סימן קלח) שהסיק להחמיר מספק
יש בו מחלוקת גדולה, ולכן יש לכתוב לאוכלי קיטניות לפי המנהג
שמן כותנה
עי' שו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קפג) שכל שמן שנעשה מקיטניות אבל בזהירות מגרעין חמץ ותערובת מים, מותר גם למי שמחמיר ולא אוכל קטניות, ובפסקי תשובות (תנג או ג) הביא ארבה אחרונים שחלקו עליו, והאידנא שבתהליך הזיקוק והמיצוי מערבים בליפתית אקסנט (נפט), לכ"ע הוי בכך קטנית, שגם נפט ומים דין אחד להם
שמן ליפתית / קנולה
נחשב כקטנית. - מנחת יצחק (ל"ד סימן לד), אלא שהברכי יוסף (סי' תמז אות יד) כתב שגם המחמירים בשומשמין נהגו להתיר בשמן, וכ"כ במחב"ר (סי' תסז אות ה) ובלב חיים (הובא בשדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' א אות ב
שמן שומשמין
נחשבת כמין קטנית. - שעועית ירוקה, צהובה, עם תרמיל, ובלעדיו
שעועית
אין בו חשש קטנית
שקד
בית מאיר תסז ס"ה
אין בו חשש קטניות
תה
הוא מין קטנית. - רש"י ביצה כה ע"ב
תורמוס
מין קטנית הוי
תירס
הגדרת קיטניות ראה בספר פסקי תשובות סי' תנג אות ז':
כל הגדל בשרביטין נחשב כקטנית, ואף דבר שאינו קטנית אם גדל בשרביטין נאסר משום הכי. (ט"ז תנג סק"א, לגבי חרדל) כל גרעיני זרע שזורעים אותו ומצמיח גרעינים כמותו, והזרע נאכל, ולא נוסף עליו בשר (לאפוקי עגבניות ומלפפונים וכדו' שנוסף בשר פרי על הזרעים), הרי הוא בכלל קיטנית, אבל הגדל על עץ אינו בכלל קיטנית.